פעילות בשיא (Peak Performance):

במונח הזה אנו מתכוונים לאימונים שיכולים להביא להעצמה קוגניטיבית, לשיפור יכולות מנטאליות בעיקר לאנשים בריאים, לספורטאים, מוזיקאים, מנהלים וכדו'. אנשים שחייבים לגייס במקביל ריכוז, רוגע ואת מלוא היכולת המנטאלית שלהם בפרק זמן קצר. מעבודות שונות (ראה מאמרים ) שנעשו ע"י מדענים בתחום, מסתבר שאימוני נוירופידבק יכולים להעלות מימדים קוגניטיביים שונים, כאשר כל תחום של תדרי מוח יכול לשפר אספקטים קוגניטיביים שונים. כך למשל, העלאת גלי ביתא משפרת את הזיכרון, ואילו העלאת גלי טיתא משפרת זיכרון מוטורי או הטמעה (קונסולידציה) של פעילויות מוטוריות שנלמדו קודם לכן.
ד"ר ענת ברנע: "במכון ביוקשב נעשו סדרה ארוכה של ניסויים בתחום הזה (ראה מאמרים מצורפים) שהראו שינוי משמעותי בזיכרון המוטורי אחרי טיפול חד פעמי בהעלאת גלי טיתא ולא בהעלאת גלי ביתא".

אוטיזם (PDD):

סינכרון נמוך בפעילות המוח של פעוטות עשוי להיות סמן לאוטיזם. התגלית עשויה לסייע בפיתוח שיטה אמינה לאבחון אוטיזם בגיל צעיר. מתוך: המכון – חדשות מדע בשפה ידידותית » גיליון 64 – ספטמבר 2011.
הגורמים הביולוגיים לאוטיזם עדיין אינם מובנים, ולכן אבחון ודאי של התסמונת אפשרי רק בגיל שלוש עד ארבע, עם הופעת התסמינים ההתנהגותיים, באמצעות מבחן התנהגותי סובייקטיבי. מחקר של מדענים ממכון ויצמן למדע ומהמרכז לחקר האוטיזם של אוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו, מציע לראשונה מדד ביולוגי אמין ומדויק לאבחון אוטיזם אצל פעוטות, כבר בגיל מוקדם ביותר. בדימות תיפקודי מוח בתהודה מגנטית (fMRI) של פעוטות ישנים בגיל שנה עד ארבע שנים, גילו המדענים סינכרון נמוך בפעילות של שתי אונות המוח בפעוטות האוטיסטים – לעומת רמת סינכרון גבוהה אצל פעוטות בריאים – באזורי מוח הקשורים בשפה ובתקשורת.
ד"ר אילן דינשטיין, מקבוצתו של פרופ' רפי מלאך במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, שעמד בראש צוות המחקר, אומר שתקשורת לקויה בין תאי עצב באזורים שונים במוח היא אחת ההשערות שהועלו לגבי גורם לתסמינים הקשורים באוטיזם, אך עד כה לא נמצאה דרך לבדוק אותה בתינוקות – משום שמסובך לבצע מדידת פעילות מוח של פעוטות באמצעות סריקת fMRI.

חרדה:

במחקרים על חרדה מתעניינים במרכיבים אישיותיים ובמנגנונים שמביאים אדם מסוים להיות בעל תכונות חרדתיות (trait anxiety) יותר מאשר אנשים אחרים. במחקר שפורסם בפברואר 2011 בכתב העת הנחשב מאוד Neuron, מצאה קבוצת חוקרים מקיימברידג' ורומא (1) הסבר אפשרי למנגנון המוחי הקשור במועדות של אדם להיות טיפוס חרדתי. הסתבר שישנם במוח שני אזורים חשובים שתפקוד לקוי שלהם קשור בחרדה. מבנה אחד הוא האמיגדלה (מבנה במערכת הלימבית שעוסק בויסות פחדים, בין היתר) והמבנה השני הוא איזור באונה הפר-פרונטאלית, בחלק הבטני שלה (vPFC – ventral prefrontal cortical) שתפקידו בדרך-כלל להוריד את התגובה החרדתית לגירויים סביבתיים מפחידים. מסתבר שמנגנון באמיגדלה משפיע על התפתחות פוביה והאזור הפרה-פרונטאלי משתתף בויסות של חרדה ספציפית (כמו חרדה מג'וקים…) ומחרדה כללית.
ד"ר ענת ברנע: "סביר לפיכך להניח, שאם נצליח באמצעות נוירופידבק לאמן את האונה הפרהפרונטלית המשתתפת בויסות ובפענוח של גורמי חרדה, נצליח להביא את האדם לשליטה טובה יותר בחרדות שלו".
(1) Neuron, Volume 69, Issue 31, 10 February 2011, Pages 563-571 Iole Indovina1, Trevor W. Robbins, Anwar O. Núñez-Elizalde3, Barnaby D. Dunn, Sonia J. Bishop.

אפילפסיה:

התסמונת מאופיינת בפעילות EEG לא תקינה, שמיקומה והגורמים לה הם רבים ומגוונים. קיימים היום בעולם מרכזי נוירופידבק רבים שמטפלים בהצלחה מרובה (ראה מאמרים מצורפים בחלק של המאמרים) באפילפסיה. אפשר לומר שהמאפיין המשותף לכל סוגי האפילפסיה זו פעילות מסונכרת (עלייה מוגזמת בתדרי מוח איטיים), שיכולה לגרום למגוון תופעות התנהגותיות. הצעדים הראשונים בטיפול בנוירופידבק היה באפילפסיה (ראה מאמר "המוח יכול" של ד"ר ענת ברנע) וקיימת אפשרות טובה מאוד לטפל באפליפסיה, בעיקר עבור כאלו שהטיפול התרופתי נמצא בלתי יעיל עבורם.

פעילות בשיא הינו אימון שנועד לשפר ביצועים אצל אנשים בריאים.

אוטיזם מאופיין בלקות בקשר (קונקטיביות) בין איזורי מוח שונים. באמצעות נוירופידבק אפשר לשפר את התסמינים.

חרדה קשורה בהרבה מקרים בפעילות יתר של תדרי מוח גבוהים. באמצעות נוירופידבק אפשר לשפר את התסמינים.

אפילפסיה מאופיינת בפעילות EEG לא תקינה. באמצעות נוירופידבק אפשר לשפר את התסמינים.