סינכרון נמוך בפעילות המוח של פעוטות עשוי להיות סמן לאוטיזם. התגלית עשויה לסייע בפיתוח שיטה אמינה לאבחון אוטיזם בגיל צעיר. מתוך: המכון – חדשות מדע בשפה ידידותית » גיליון 64 – ספטמבר 2011.
הגורמים הביולוגיים לאוטיזם עדיין אינם מובנים, ולכן אבחון ודאי של התסמונת אפשרי רק בגיל שלוש עד ארבע, עם הופעת התסמינים ההתנהגותיים, באמצעות מבחן התנהגותי סובייקטיבי. מחקר של מדענים ממכון ויצמן למדע ומהמרכז לחקר האוטיזם של אוניברסיטת קליפורניה בסן-דייגו, מציע לראשונה מדד ביולוגי אמין ומדויק לאבחון אוטיזם אצל פעוטות, כבר בגיל מוקדם ביותר. בדימות תיפקודי מוח בתהודה מגנטית (fMRI) של פעוטות ישנים בגיל שנה עד ארבע שנים, גילו המדענים סינכרון נמוך בפעילות של שתי אונות המוח בפעוטות האוטיסטים – לעומת רמת סינכרון גבוהה אצל פעוטות בריאים – באזורי מוח הקשורים בשפה ובתקשורת.
ד"ר אילן דינשטיין, מקבוצתו של פרופ' רפי מלאך במחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן למדע, שעמד בראש צוות המחקר, אומר שתקשורת לקויה בין תאי עצב באזורים שונים במוח היא אחת ההשערות שהועלו לגבי גורם לתסמינים הקשורים באוטיזם, אך עד כה לא נמצאה דרך לבדוק אותה בתינוקות – משום שמסובך לבצע מדידת פעילות מוח של פעוטות באמצעות סריקת fMRI. פתח לפתרון הבעיה נוצר הודות למחקרים שביצעו קבוצתו של פרופ' רפי מלאך – וקבוצות מחקר נוספות בעולם – שלפיהם גם בזמן שינה, המוח אינו ישן. תאי המוח ממשיכים לעבוד גם בעת מנוחה, ומתרחשות בהם מעין תנודות של פעילות חשמלית, באופן מקביל בשתי אונות המוח – הימנית והשמאלית – כבתמונת מראה. סריקת פעילות המוח של פעוטות אוטיסטים, הראתה רמה נמוכה של הפעילות המוחית המסונכרנת הזו באזורי מוח הידועים כמעורבים בשפה ובתקשורת, בהשוואה לפעוטות שהתפתחותם רגילה, וכן בהשוואה לפעוטות הסובלים מעיכוב בהתפתחות שפה, אשר אינו קשור לאוטיזם. בנוסף, נמצא מתאם בין עוצמת הסינכרון לבין היכולות בתחום השפה והתקשורת: ככל שהפעילות המסונכרנת הייתה נמוכה יותר, כך היו סימני האוטיזם קשים יותר. לעומת זאת, רמה גבוהה של פעילות מוחית מסונכרנת, נראתה בפעוטות עם יכולות מילוליות גבוהות. באופן זה עלה בידי החוקרים לזהות 70% מהפעוטות שלוקים באוטיזם כבר בגילאי שנה עד שלוש שנים. ממצאי המחקר התפרסמו בכתב העת Neuron.
ד"ר דינשטיין: "גילינו מדד ביולוגי אפשרי לאבחון תינוקות אוטיסטים, בנקודת התפתחות שבה רק מתחילים להתגלות סימנים ראשונים. השאיפה היא שבשנים הקרובות יתגלו מספר מדדים נוספים, שהשילוב ביניהם יאפשר אבחון אובייקטיבי ומדויק של התסמונת".
ד"ר ענת ברנע: סביר לפיכך להניח, שאם נצליח באמצעות נוירופידבק להעלות את הקשר – בין אזורים המעורבים בשפה ותקשורת – נוכל להוריד את הסימפטומים הקשורים באוטיזם.
